הרפס

הכל על הרפס

הרפס הוא זיהום מדבק מאוד, אשר מתפשט בדרך כלל באמצעות קיום יחסי מין עם אדם הנושא פצעים נגועים, ומועבר באמצעות יחסי מין אוראליים או אנאליים. דרך נוספת של התפשטות הזיהום היא גם כאשר הפצעים אינם נראים לעין. במקרים מסוימים הרפס יכול לעבור גם ליילוד במהלך הלידה, אם האם נושאת זיהום פעיל.

מה גורם להרפס?

בדרך כלל, הזיהום נגרם באמצעות נגיף הרפס סימפלקס 2 (HSV-2), אם כי וירוס הרפס סימפלקס 1 (GSV-1), האחראי לפצעים שאינם דלקתיים, נחשב לגורם פעיל יותר למחלה. ניתן להעביר את הזיהום באמצעות מגע עם שותף נגוע שאינו נושא פצעים גלויים ואינו מודע לכך שהוא נושא את המחלה.

גירויים שמעוררים את התפרצות ההרפס, בדרך כלל כוללים:

  • לחץ נפשי
  • מחלה
  • הליך כירורגי שאינו מורשה או מקצועי
  • קיום יחסי מין עם אדם נגוע
  • דיאטה חריפה
  • מחזור חודשי (לעיתים רחוקות).

תסמיני הרפס

רוב האנשים שנדבקו בהרפס, נושאים סימנים או תסמינים מינימאליים מאוד. בדרך כלל התסמינים הם דלקת עור ליד איבר המין, עור שורף, מגרד או כואב, פצעים דמויי שלפוחית ליד איברי המין ופצעים פתוחים אשר בהמשך נושאים גלד. יש לפנות לקבלת טיפול רפואי עם גילוי תסמינים אלו.

תסמינים נוספים הם:

  • בלוטות נפוחות
  • חום גבוה
  • כאב ראש
  • תחושת צריבה בעת מתן שתן
  • כאבי שרירים.

התפרצות ההרפס עלולה להימשך מספר שבועות. לאחר פרוץ המחלה, חודר הנגיף למערכת העצבים, ושם הוא נותר במצב שאינו פעיל עד שגירוי כלשהו מעורר אותו למצב פעיל שוב. בדרך כלל, יכולה המחלה לפרוץ רק לאחר שבועות או חודשים מעת ההידבקות. למרות שהזיהום עלול להישאר בגוף ללא הגבלת זמן, תדירות ההתפרצויות מופחתת לאורך השנים.

תדירות התפרצויות ההרפס תלויה באדם. בממוצע, אנשים עלולים לסבול מהמחלה כארבע פעמים בשנה. ההתפרצות הראשונה בדרך כלל כואבת ביותר ומחלימה לאורך תקופת זמן ארוכה. עם הזמן, מופחת זמן ההחלמה עם כל התפרצות נוספת.

כיצד מאובחן הרפס?

הרופא מאבחן את מחלת ההרפס באמצעות בדיקה גופנית לשם איתור תסמינים אופייניים, ובאמצעות בדיקת דגימה מהפצע, או הפצעים. אך זיהום הרפס עלול להיות קשה לאבחון בין התפרצויות המחלה. במקרים אלו, יבדוק הרופא כיבים פנימיים, על צוואר הרחם בקרב נשים, ועל השופכה בקרב גברים. בדיקות דם אשר מזהות נוגדני HSV-1 או HSV-2 נחוצת לעיתים, אם כי תוצאות הבדיקה אינן תמיד קלות להבנה.

כיצד ניתן לטפל בהרפס?

לא קיים ריפוי מוחלט להרפס, אך הרופא יכול לרשום תרופות אנטי ויראליות הניתנות לבליעה או בצורת משחה, והן מסייעות להחלמה מהירה יותר של הפצעים. משככי כאבים ללא מרשים מקלים על אי הנוחות. אם הישנות המחלה היא תכופה, הרופא יכול לרשום תרופות אנטי ויראליות לנטילה על בסיס קבוע על מנת לדכא את תדירות ההתפרצויות.

כיצד ניתן למנוע הרפס?

ניתן לנקוט במספר אמצעי זהירות על מנת למנוע את המחלה, וביניהם לא לקיים יחסי מין עם אדם הנושא פצע פתוח באיבר מינו; להשתמש תמיד בקונדום במהלך האקט המיני ולהימנע מקיום יחסי מין עם מספר גדול של אנשים שונים.

נטילת התרופות האנטי ויראליות עשויה להפחית את הסיכון להידבקות או להתפשטות המחלה, אך התרופות אינן מבטלות את הסיכון. יש להקפיד על שמירת אמצעי הזהירות על מנת להפחית את הסיכון.

אנשים רבים המגלים כי נדבקו בהרפס, חשים דיכאון מהידיעה כי הווירוס עלול להתפרץ שוב וכי הם עלולים להדביק אחרים. אך כאשר המחלה מתגלה, יש ללמוד עליה את כל הניתן, על מנת להתמודד עם המצב ולחוש טוב יותר.