הפרעות אכילה

טיפול קבוצתי בהפרעות אכילה

הפרעות אכילה הן משפחה של הפרעות בהן יש פגיעה בדפוס התקין של האכילה, בדרך כלל בשילוב של פגיעה משמעותית בדימוי הגוף, ולעיתים אפילו תוך תפיסה מעוותת לגמרי של עניינים הקשורים למשקל, לאכילה נכונה וכדומה.

מאתר isragrouptherapy – המרכז לטיפול קבוצתי נמסר כי ישנן 3 הפרעות עיקריות: אנורקסיה נרבוזה (צמצום משמעותי של האכילה, לצורך ירידה במשקל, ירידה משמעותית במשקל הרבה מתחת לקו הנורמה ותפיסה מעוותת של הגוף כשמן מידי), בולימיה נרבוזה (דפוס של אכילה והיטהרות על ידי הקאות, משלשים, משתנים או פעילות גופנית אינטנסיבית מידי), ואכילה התקפית (being eating- בולמוסי אכילה בהם נצרכת כמות מופרזת של מזון במהירות רבה, עם או בלי היטהרות לאחר מכן).

אמנם, לכל הפרעה מאפייניה הספציפיים, וכמובן שלכל מטופלת מאפייניה שלה, אך ישנן בדרך כלל קווים משותפים, שהופכים את האפשרות לטיפול קבוצתי, לאפשרות שכדאי להתייחס אליה ולשקול אותה.

למי מתאים טיפול קבוצתי?

טיפול קבוצתי לא מתאים לכל אחת. לפני שמקבלים מטופלת לקבוצה, חשוב מאוד שמנחי הקבוצה יערכו עימה היכרות וראיון, על מנת להכיר את דפוסי האינטראקציה שלה, את היכולת שלה להיות חלק מקבוצה, את הרצון שלה להיות מעורבת, להיחשף בפני אחרים ולשמוע קולות אחרים.

כאשר מדובר בהפרעות אכילה, מותנה הטיפול בדרך כלל, במעקב דיאטני (ולעיתים גם במעקב פסיכיאטרי). ללא השגחה כזו, לא תוכל הקבוצה להתפנות מהצורך לשמור על חייה המטופלות, לאפשרות לקיים מערך טיפולי.

מטרת הקבוצה

טיפול בהפרעות אכילה יוצא מתוך נקודת הנחה שדפוסי האכילה עצמם הם סימפטום למצוקות, קשיים, רגשות ודחפים שנמצאים בעולמה של כל מטופלת. הקבוצה אינה מתעסקת באכילה, בתפריטים ובתיאורים של דרכי הטהרות, אלא מתמקדת בתחושות, תקוות, רגשות והתנהגויות של המטופלות.

המטרה היא שכל פרט בקבוצה תוכל ללמוד על עצמה, על עולמה הפנימי, על ההתנהגויות שלה ומטרותיהן. המטופלות לומדות כיצד להיות בקשר עם אחרים, כיצד כדאי או לא כדאי להתנהג, כיצד לבטא את רגשותיהן גם לא דרך האוכל.

אלמנט נוסף משמעותי בקבוצה הוא האפשרות לבוא במגע עם אנשים נוספים, הסובלים מבעיות דומות, ולעיתים תכופות גם בעלי רקע דומה. הקבוצה מאפשרת לכל מטופלת להיות גם בצד המטפל, האמפתי לקשייה של מטופלת אחרת. כל אחת יכולה להיעזר בכוחותיה של אחרות, לראות מודלים להתנהגות ולהתמודדות, וללמוד מהם.

הרבה פעמים מטופלות מוצאות שקל להן יותר לדבר בסביבה של בנות נוספות שמכירות את החוויות שלהן, מאשר לדבר באופן ישיר פרטני עם מטפל, שנחווה לעיתים כביקורתי, שיפוטי, או פשוט לא מבין.

קבוצה לטיפול בהפרעות אכילה עוסקת גם בחינוך ולמידה. המשתתפות בקבוצה לומדות על המרכיבים הביולוגיים והסביבתיים של הפרעות האכילה, הן לומדות על הסימפטומים ועל ההשלכות שלהם על עתידן.

יש לציין, שקבוצות לטיפול בהפרעות אכילה יכולות לשאוב את מהותן מתיאוריות שונות. כך ישנן קבוצות טיפול דינאמיות, שעוסקות בעיקר ביחסים הבינאישיים בקבוצה, וישנן קבוצות התנהגותיות יותר (כמו למשל קבוצת DBT), אשר עוסקות בשינוי דפוסי התנהגות, ורכישת התנהגויות אלטרנטיביות יעילות יותר.

יתרונות וחסרונות

יתרונותיה של קבוצה טיפולית בהפרעות אכילה נובעות מהחשיפה לבנות נוספות הנמצאות במצוקה דומה, האפשרות להיות בקשר לא שיפוטי, להרגיש מובן, וגם להיות משמעותי למישהו אחר. אין דרך טובה יותר ללמוד על אינטראקציות עם אחרים, מאשר להיות באינטראקציות כאלה.

חסרונות של טיפול קבוצתי שיש לתת להם את הדעת הם העדר האינטימיות בתוך הטיפול (כפי שיכול להיווצר בטיפול פרטני), וסכנה שהמטופלות ילמדו זו מזו דווקא דפוסים הקשורים להפרעת האכילה (איך להקיא, איך לרמות בשקילה וכדומה). חשוב להיות מודעים לסכנות, ולמשמעויות של הטיפול הקבוצתי, להכין את המטופלות, ולבדוק היטב את התאמתן לקבוצה.