טיפול תרופתי בלקויות למידה

טיפול תרופתי בלקויות למידה

במונח "טיפול תרופתי", לכאורה, ברור שמדובר בנטילת תרופות. השאלה הגדולה היא מה התרופות אמורות לעשות- הן מונעות? מרפאות? מקלות? ואם כן- אז את מה? האם לקות הלמידה נעלמת? האם הקשיים שהיא גורמת נעלמים? האם ההתייחסות רחבה יותר? גם המונח "לקויות למידה" טומן בחובו מגוון רחב של תופעות, לקויות והתמודדויות שמקשות על ילדים בתהליכי הלמידה שלהם.

לקויות למידה

כאמור, הטווח של לקויות הלמידה הוא רחב, אך בבואנו לדון דווקא בטיפול התרופתי, אפשר באופן חד ומלאכותי במידת מה להפריד בין שני סוגים של לקויות: לקויות למידה "קוגניטיביות", ולקויות הקשורות לקשב וריכוז. לקויות הלמידה ה"קוגניטיביות" כוללת את הדיסלקציה, דיסקלקוליה, דיסגרפיה וכד'.

לקויות אלה גורמות לקשיים ספציפיים או נרחבים ביכולות לימודיות שונות- יכולת הקריאה, יכולות מילוליות, יכולות חשבוניות, יכולת כתיבה וביטוי בכתב או בעל פה, ועוד. הלקויות הקשורות בקשב ובריכוז, הידועות בשם הכולל "הפרעות קשב וריכוז" או AD(H)D, הן הפרעות שלא פוגעות ביכולת לימודית ספציפית, אלא ביכולת הכללית למקד את הקשב במטלות לימודיות, ולהתרכז בהן לאורך זמן. הפגיעה התפקודית/לימודית נובעת  מקשיים אלה.

טיפול תרופתי

נקדים ונאמר, שכל התרופות המשמשות לטיפול בילדים הסובלים מלקויות למידה כלשהן, הן אינן תרופות שמטרתן "לרפא" את הלקות. המטרה והיכולת של התרופות הן בסיוע נקודתי בתפקוד, בזמן שהתרופה נמצאת בהשפעה על הילד.

שנית, למעשה טיפול תרופתי בילדים הסובלים מלקויות למידה "קוגניטיביות" הוא נדיר מאוד. אין תרופות שיכולות להקל על השלכותיהן של דיסגרפיה או דיסלקציה. הטיפול התרופתי הנפוץ (מאוד), הוא טיפול תרופתי בהפרעות קשב וריכוז. מכיוון שישנה חפיפה בין דיסלקציה והפרעות קשב וריכוז, ישנם ילדים שסובלים מלקויות למידה אחרות ומקבלים תרופות, אך בדרך כלל הסיוע יהיה בשיפור הקשב והריכוז, מה שיאפשר להם ללמוד מיומנויות של התמודדות עם הלקות הנוספת שלהם.

באיזה תרופות משתמשים?

התרופות המשמשות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז הן תרופות מעוררות (סטימולנטים). המוכרות ביותר הן הריטלין והקונצרטה, אך ניתן למצוא תרופות נוספות מהמשפחה. תרופות אלא גורמות לעלייה בפעילות של איזורים במח הקשורים למיקוד של קשב ולריכוז. עוררות של מרכזים אלה, גורמת לעליה ביכולות הללו בפועל, ולכן (באופן פרדוקסלי מעט), לרגיעה של הסימפטומים של ההפרעה.

איך מקבלים תרופה?

על מנת לקבל ריטלין ודומיו, יש לעבור אבחון שמוכיח את הצורך בתרופה ואת יעילותה. האבחון כולל בדיקה נוירולוגית, סקירה של דיווחי הורים ומורים לגבי יכולותיו וקשייו של הילד, ובדרך כלל גם בדיקה ממוחשבת בשם TOVA. בדיקה זו נעשית פעם אחת ללא תרופה, ופעם אחת בהשפעת התרופה, על מנת לראות את מידת יעילותה. רופא נוירולוג רושם את התרופה, במינון ובתדירות המתאימים לילד. בדרך כלל מקפידים על מינון שיאפשר לילד להיות תחת השפעת התרופה במשך כל יום הלימודים.

סימני שאלה

ריטלין אינו פותר את הפרעת הקשב, אלא עוזר לילדים להתגבר עליה כשהם תחת השפעת התרופה. ישנם היום סימני שאלה רבים לגבי המהירות שבה מציעים לילד ליטול טיפול תרופתי, הקלות שבה ניתן "לפתור" את הבעיות, מבלי לרכוש מיומנויות למידה, ותוך פיתוח תלות (פסיכולוגית) בשימוש בתרופה.