דלקת פרקים היא דלקת המתרחשת בנקודות בהן נפגשות העצמות, והיא מתקיימת במקום אחד או יותר בגוף. קיימים למעלה ממאה סוגי דלקת פרקים, ולכל אחד מהם גורמים שונים ושיטות טיפול שונות.
תסמיני הדלקת מופיעים בדרך כלל בהדרגה, אך הם עלולים להתלקח גם בפתאומיות. המחלה נפוצה ביותר בקרב מבוגרים מעל גיל 65, אך יכולה להתפתח גם בקרב ילדים ובני נוער. הדלקת נפוצה יותר בקרב נשים מאשר גברים, ובמיוחד בקרב אנשים הסובלים מעודף משקל.
מידע מקיף באתר ww.mifrakim.co.il
מה גורם לדלקת פרקים?
חיבור המפרקים, אשר סופג את הלחץ וההלם הנוצרים מתנועות דוגמת ריצה והליכה, מוגן בדרך כלל על ידי הסחוס, רקמה גמישה, המגנה על המפרקים ומאפשרת תנועה חלקה. סוגים מסוימים של דלקת פרקים נגרמים באמצעות ירידה בכמות הנורמאלית של רקמת הסחוס.
דלקת מפרקים ניוונית, אחד הסוגים הנפוצים ביותר של דלקת מפרקים, נגרמת באמצעות בלאי שגרתי הנוצר לאורך כל החיים וגורם להתמוטטות טבעית של רקמת סחוס. המצב עלול להחמיר בעקבות זיהום או פגיעה במפרקים. הסיכון לפתח סוג זה של דלקת עשוי להיות גבוה יותר אם קיימת היסטוריה משפחתית של המחלה.
סוג נפוץ נוסף של דלקת מפרקים הוא דלקת מפרקים שגרונית, המתרחשת כאשר המערכת החיסונית של הגוף תוקפת את רקמות הגוף. התקפים אלו משפיעים על הסינוביום, המפריש נוזל אשר מזין את הסחוס ומשמן את המפרקים. דלקת זו עלולה בסופו של דבר להוביל להרס העצם והסחוס בתוך המפרק. מדענים גילו סימנים גנטיים המגבירים פי עשרה את הסיכון לפתח דלקת מפרקים שגרונית.
מהם תסמיני דלקת פרקים?
התסמינים השכיחים ביותר הם כאבי מפרקים ונוקשות, בעיקר בשעות הבוקר, לצד נפיחות המפרקים. יתכן אף שתתרחש ירידה בטווח תנועת המפרקים או שתופיע אדמומיות על העור סביב המפרק.
במקרה של דלקת מפרקים שגרונית, האדם עלול לחוש עייפות או לחוות אובדן תיאבון. הוא עלול אף לסבול מאנמיה, או שהמצב מלווה בחום קל. דלקת מפרקים שגרונית חמורה עלולה לגרום לעיוות המפרק, אם אינה מטופלת.
כיצד מאובחנת דלקת מפרקים?
האבחון מתחיל עם בדיקה גופנית אותה מבצע הרופא, במהלכה הוא בודק את טווח התנועה המוגבל של המפרקים, תחושת הנוזל סביב המפרקים, או מפרקים חמים או אדומים. ניתוח נוזלי הגוף, כגון דם ונוזל מפרק, מסייעים לרופא לקבוע את סוג דלקת המפרקים באמצעות בדיקת רמות דלקת, סריקות הדמיה כגון צילום רנטגן. סריקות CT ו-MRI משמשות בדרך כלל על מנת לייצר תמנה מלאה של העצמות והסחוס, כך שהרופא יקבע באופן טוב יותר את הגורם לתסמינים.
כיצד מטופלת דלקת מפרקים?
המטרה העיקרית של הטיפול היא להפחית את כמות הכאב ולמנוע כל נזק נוסף למפרקים. שיפור התפקוד חשוב אף הוא ויתכן שיקבע שילוב של שיטות טיפול שונות על מנת להשיג את התוצאות הטובות ביותר.
טיפול תרופתי
התרופות שיכולות לסייע לתסמיני דלקת מפרקים כוללות תרופות השולטות בכאב דוגמת ויקודין או אקמול, היעילות לכאבים אך אינן מסייעות בהפחתת הדלת. תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות מסייעות לשליטה בכאב ובדלקת, אך הן עלולות לגרום לשבץ או התקף לב.
ניתן להשתמש בקרמים של מנתול או קפסאיצין על מנת לעכב את העברת אותות הכאב במפרקים. אם המטופל סובל מדלקת מפרקים שגרונית, הרופא יכול לרשום סטרואידים או תרופות שונות המדכאות את המערכת החיסונית.
רבים מדווחים כי מריחואנה רפואית מקלה בצורה משמעותית את כאבי דלקת הפרקים
ניתוח
ניתוח עשוי להיות אופציה. הוא מבוצע בדרך כלל על מנת לטפל בירכיים ובברכיים. אם דלקת המפרקים חמורה ביותר באצבעות או פרקי הידיים, הרופא עשוי לבצע הליך משותף, בו כל האברים הפגומים נרפאים.
פיזיותרפיה
טיפול זה כרוך בביצוע תרגילים המסייעים לחיזוק השרירים סביב המפרק הפגוע. ירידה במשקל ושמירה על משקל בריא מפחיתה את התסמינים וטיפול זה יעיל אף בהפחתת הסיכון להתפתחות דלקת מפרקים ניוונית. למידע נוסף: www.therapist.org.il
