שפעת היא מחלה נפוצה ומוכרת. לרוב, כשאנו שומעים על חולי שפעת או על החיסון השנתי מדובר בשפעת עונתית. מידי פעם אנו שומעים על שפעת החזירים או העופות. מה ההבדל בין הסוגים השונים וממה הוא נובע?

כדי להבין את סוגי השפעת השונים צריך להכיר את ווירוס האינפלואנזה שגורם למחלות השפעת השונות. כשמדברים על ווירוס האינפולאנזה, אין הכוונה לווירוס אחד בלבד אלא לווירוס שלו מספר רב של זנים. כל אחד מהזנים דומה לאחרים אבל הוא איננו העתק מדויק שלו.

את הזנים השונים של ווירוס האינפולאנזה מקטלגים לפי שני חלבונים בווירוס, הראשון הוא המואגלוטינין, המסומן באות H  והשני נקרא נוירואמינידאז, המסומן באות N. שני החלבונים הללו קיימים בכל העתק של ווירוס השפעת אך קיימות גרסאות שונות במקצת של כל אחד מהחלבונים.

לכל גרסה של חלבון ניתן מספר ובדרך זו לכל זן ספציפי קיים קיטלוג המכיל את סוג חלבון ה H שלו ואת סוג חלבון ה N שלו. למשל זן אחד של שפעת העופות מקוטלג H7N9.

ההבדלים בין הווירוסים הם אלה שגורמים לכך שווירוסים שונים מדביקים חיות או בני אדם ולהבדל בין התסמינים הנגרמים מהם.

שפעת עונתית

שפעת עונתית היא השפעת הנפוצה והמוכרת. היא מתרחשת בעיקר בחורף והחיסון השנתי שניתן נועד למנוע אותה.

המחלה מערבת את האף, הגרון והריאות ומסתמנת בדרך כלל על ידי חום, נזלת, שיעול, כאבי שרירים, עייפות, חולשה הנמשכים כשבוע.

לרוב המחלה לא מצריכה טיפול מיוחד אך בחולים מורכבים או חולים בקצוות הגילאים ניתן לטפל בתרופה בשם טמיפלו שיכולה לקצר בדרך כלל את המחלה ביום עד יומיים.

המחלה לרוב עוברת מעצמה ללא סיבוכים ועם טיפול תומך בלבד הכולל מנוחה בבית ותרופות להורדת החום. הסיבוכים שעלולים לקרות כוללים דלקת ריאות, התייבשות והחמרה במחלות רקע ולעיתים נדרש אשפוז בכדי לטפל בהם.

שפעת חזירים

שפעת חזירים היא מחלה הפוגעת בחזירים. לעיתים, הווירוס שפוגע בחזירים רוכש יכולת להדביק בני אדם וגם יכולת לעבור בין בני אדם בלי קשר למגע עם חזירים. מקרה שכזה קרה בשנת 2009 ובו המחלה התפשטה במהירות בין בני אדם עד לכדי מגפה.

המחלה מסתמנת בצורה דומה לשפעת עונתית ויש לחשוד בה בחולים שבאו במגע עם חולים אחרים או שבאו מאזורים בעולם שם יש התפרצות של המחלה. האבחנה של המחלה נעשית על ידי איתור הווירוס על ידי בדיקת PCR.

חולים שנפטרים מהמחלה נפטרים בעקבות כשל נשימתי, דלקת ריאות, התייבשות, אי ספיקת כליות וחום גבוה. סיבוכים אלה קורים בעיקר בחולים בקצוות הגילאים.

הטיפול במחלה הוא על ידי טמיפלו ועל ידי טיפול תומך. כדי למנוע את המחלה יש לבודד חולים ובנוסף אפשר להתחסן נגדה.

שפעת העופות

שפעת זו מדביקה בעיקר עופות. לעיתים הווירוס רוכש יכולת להדביק בני אדם, בעיקר אנשים שעוסקים בעופות.

המחלה יכולה להיות קטלנית עבור בני אדם ולכן אם מתגלים עופות חולים יש להמית את כל העופות שבאו במגע עם עופות חולים בכדי למגר את המחלה במהירות ולמנוע התפשטות מסוכנת. כמוכן יש לבודד את החולים במחלה עד שיחלימו.

המחלה לרוב מסתמנת בצורה דומה לשפעת עונתית אך נוטה להיות קטלנית יותר.

למחלה זו אין חיסון מונע וניתן לתת טיפול בטמיפלו בכדי לנסות ולשפר את סיכויי ההחלמה.